מכירת דירה על ידי אפוטרופוס – ההליכים והאישורים

לייעוץ מקצועי השאירו פרטים:

עסקאות אלו נשלטות על ידי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

העיקרון המנחה הוא "טובת החסוי": בית המשפט לא יאשר מכירה אלא אם הוכח מעל לכל ספק שהעסקה משרתת את האינטרס של בעל הנכס (למשל, כדי לממן את מחייתו או את הטיפול בו) ולא את האינטרס של היורשים או של האפוטרופוס עצמו.

היי, אני עורכת הדין מירי יעקב גביש, מתמחה בכל ענייני מכירת הדירה. בעסקאות כאלה, אני תמיד מזהירה את הצדדים: "אל תתכננו תוכניות לטווח קצר".

התשובה לשאלה מהם ההליכים והאישורים היא: מדובר בתהליך של "חוזה מותנה" – אתם חותמים על חוזה מכר, אך הוא נכנס לתוקף רק לאחר אישור של האפוטרופוס הכללי ומתן תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה; ללא האישור הזה, החוזה הוא 'חסר ערך' מבחינת רישום בטאבו.

ההבדלים בין סוגי האוכלוסיות בהליך המכירה

למרות שהתהליך דומה, ישנם דגשים שונים לכל קבוצה:

  • קטינים: גם אם ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים, הם אינם יכולים למכור דירה הרשומה על שם ילדם הקטין ללא אישור בית משפט. המדינה תוודא שהכסף יישאר בנאמנות עבור הקטין עד הגיעו לגיל 18.
  • קשישים (תשושי נפש/דמנציה): אם מונה אפוטרופוס, הוא זה שמנהל את המכירה. אולם, כיום קיים כלי מודרני בשם ייפוי כוח מתמשך.

    אם הקשיש חתם על מסמך זה בעודו צלול, המיופה כוח יכול לעיתים למכור את הנכס ללא אישור בית משפט (אם הוסמך לכך במפורש), מה שחוסך חודשים של בירוקרטיה.

  • חולי נפש / פסולי דין: כאן הפיקוח הוא המחמיר ביותר, מחשש לניצול המצב הרפואי כדי להוציא מהם נכסים במחיר מופחת.

 

שלבי העסקה והאישורים הנדרשים

  1. הערכת שמאי מוקדמת: חובה להזמין שמאות כדי לקבוע את "מחיר השוק". בית המשפט לא יאשר מכירה בשקל אחד פחות מהשמאות, אלא בנסיבות חריגות ביותר.
  2. חתימה על "חוזה על תנאי": הקונה והאפוטרופוס חותמים על החוזה. בתוך החוזה מצוין במפורש שאין לו תוקף ללא אישור בית המשפט, והקונה מנוע מלרשום הערת אזהרה סופית (ניתן לרשום הערה זמנית בלבד).
  3. תגובת האפוטרופוס הכללי: הבקשה מועברת ליועץ המשפטי לממשלה. הם בודקים האם המחיר הוגן והאם המכירה באמת דרושה לחסוי. לעיתים הם יבקשו "התמחרות" נוספת כדי לראות אם מישהו מוכן לשלם יותר.
  4. מתן צו בית המשפט: רק לאחר שבית המשפט משתכנע ונותן צו המאשר את המכירה, ניתן להעביר את התשלומים העיקריים ולבצע רישום זכויות במקרקעין.

 

סיכונים שיש לנהל בעסקה

  • ביטול העסקה: הקונה לוקח סיכון שבית המשפט יחליט שהמחיר נמוך מדי או שהמכירה לא לטובת החסוי, ויבטל את החוזה.
  • מיסוי: יש לוודא את זכויות המיסוי מכירת דירה של החסוי. בדרך כלל פטורים אישיים (כמו דירה יחידה) נשמרים, אך הדיווח לרשות המיסים חייב להיות מגובה בצו בית המשפט.

 

במסגרת ניסוח הסכם מכר כזה, חובה לקבוע מה קורה אם בית המשפט לא מאשר את העסקה תוך זמן מסוים – האם הקונה זכאי להחזר כספי מלא (בוודאי) והאם יש פיצוי (בדרך כלל לא, כי האפוטרופוס אינו אשם בהחלטת השופט).

אנו עושים כמיטב יכולתנו לספק מידע עדכני ומהימן, אך התוכן שלעיל נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דינים ותקנות משתנים מעת לעת, ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות משפטיות. כל הסתמכות על הכתוב היא באחריות המשתמש בלבד.

תמונה של מירי יעקב גביש
מירי יעקב גביש

בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל עסקים. מגשרת, אדריכלית פנים, בוגרת הפרקליטות הצבאית, חברה בוועדת מקרקעין ובוועדת צבא וביטחון של לשכת עורכי הדין.

תמונה של מירי יעקב גביש
מירי יעקב גביש

בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל עסקים. מגשרת, אדריכלית פנים, בוגרת הפרקליטות הצבאית, חברה בוועדת מקרקעין ובוועדת צבא וביטחון של לשכת עורכי הדין.

לייעוץ מקצועי השאירו פרטים:
עוד באותו נושא:
a3
עו"ד מירי יעקב גביש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם מירי >>