לפי חז"ל צוואה היא סגולה לאריכות ימים.
אנשים רבים חושבים על הכנת צוואה בשלב כזה או אחר במהלך חייהם. לרוב דוחים את הכנתה מטעמים של "מזל רע", "תירוצים" של גיל צעיר, עלות גבוהה, מניעת סכסוכים במשפחה ועוד.
מגפת הקורונה הוכיחה לנו כי המציאות פעמים רבות טופחת על פנינו ורבות מדי הן הפעמים שאדם עוזב את העולם בטרם עת ובאופן פתאומי, מבלי שהספיק להכתיב את בקשתו האחרונה עלי אדמות.
בהיעדר צוואה (או במקרה בו נפסלה צוואה), העיזבון מחולק, עפ"י החוק, ליורשים של הנפטר.
בין יורשיו של הנפטר יהיו בן זוגו, אם היו נשואים במועד הפטירה 3 שנים לפחות, ילדיו וצאצאיהם. אם לא הניח הנפטר ילדים, יזכו בחלק מן העיזבון הוריו של הנפטר, אם הניח הורים.
אם לא הניח הנפטר יורשים טבעיים ולא השאיר אחריו צוואה, יזכה בעיזבון כולו אוצר המדינה. באוצר המדינה קיימים נכסים בשווי המוערך במאות מליוני שקלים השייכים לאנשים שנפטרו מבלי שאותרו יורשיהם החוקיים ומבלי שהותירו צוואה.
ישנן מספר דרכים לערוך צוואה:
צוואה בעדים – תיעשה בכתב, יצוין בה תאריך ותיחתם ע"י המצווה בפני שני עדים. העדים יאשרו בחתימתם את העובדה כי המצווה חתם על הצוואה בנוכחותם. קטין, פסול דין ומי שנזכר בצוואה כיורש אינם כשירים לשמש כעדים.
צוואה בכתב יד – צוואה אשר כתובה כולה בכתב ידו של המצווה, לרבות תאריך בכתב יד וחתימה של המצווה.
צוואה בפני רשות – המצווה ימסור בעל-פה את תוכנה של הצוואה בפני שופט, רשם של בית-משפט, רשם לענייני ירושה, חבר של בית-דין דתי או נוטריון או יגיש את דברי-הצוואה בכתב. דברי-הצוואה כפי שנרשמו או כפי שהוגשו ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והגורם המאשר יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
צוואות שנעשו בעדים, בכתב יד ובפני רשות, רשאי המצווה להפקידן אצל הרשם לענייני ירושה כנגד תשלום אגרה סמלית.
צוואת שכיב מרע (אדם הנוטה למות) או הרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, כעומד בפני המוות – המצווה רשאי למסור את צוואתו בעל-פה לשני עדים. בסמוך לכך העדים יערכו זיכרון דברים ובו תוכנה של הצוואה וזיכרון הדברים ייחתם ע"י שניהם בציון תאריך ונסיבות עשיית זיכרון הדברים. מסמך זה יופקד בידי הרשם לענייני ירושה.
נעשתה הצוואה בעל-פה ולא נפטר המצווה תוך חודש ימים ממועד שחלפו הנסיבות שבגינן נעשתה, תהא הצוואה בטלה.
מטרתה של הצוואה הינה להבטיח כי רצונו של המצווה יקוים, על כן חשוב לערוך אותה באופן שימנע מאחרים את האפשרות להעלות טיעונים שיביאו לפסילתה, באופן חלקי או מלא, ובכך למעשה לא יכובד רצונו של המצווה. לדוגמא, חל איסור על מעורבות של יורש בעריכת הצוואה.
הסיבות לעריכתה של צוואה הינה במקרה בו מבקש אדם לצוות חלק מעיזבונו לאדם שאינו נחשב ליורשו מבחינת החוק, או להוריש חלק גדול יותר לאחד מיורשיו או במקרים בהם מבקש אדם להימנע מלהוריש לבן או לקרוב, שפגע בו בחייו.
סיבה עיקרית לעריכתה של צוואה נובעת משיקולים של מיסוי. פעמים רבות חלוקה נכונה של הנכסים בין הילדים למשל, מונעת חיובים מיותרים במס ומקלה על חייהם של היורשים.
לעיתים רבות, לאחר שנערכת צוואה עולה הצורך לשנותה בשל שינוי במצב המשפחתי (נישואים, גירושין), שינויים בעיזבון, ביורשים וביחסים עם היורשים. למשל אדם ערך צוואה בהיותו נשוי והוריש את מלוא רכושו לרעייתו. לימים התגרשו בני הזוג. אם המצווה לא ישנה צוואתו, גרושתו תירש את מלוא רכושו, למרות שאינה רעייתו.
לסיכום, חלוקת עיזבון אינה דבר פשוט ונעדר חיכוכים. גם במשפחות הכי קרובות, אוהבות ומגובשות עולים סכסוכים כאשר יש צורך בחלוקת עיזבון, כשאין צוואה. לפיכך, עריכת צוואה עשויה למנוע סכסוכים משפחתיים, כיוון שבה הבהיר המצווה את רצונו, וכאמור לעיל, חלוקה נכונה של הנכסים בין היורשים מקלה על חייהם ומונעת חיכוכים מיותרים.
הדברים האמורים לעיל אינם תחליף לייעוץ משפטי. הם מובאים בכלליות בלבד ובתמציתיות ויש לקבל יעוץ משפטי ספציפי לפני כל פעולה ו/או טיפול שמבקש להסתמך על עניינים שעולים ממנה.
