בקשה לצו ירושה – המדריך המלא להוצאת צו ירושה

לכתו של אדם קרוב ואהוב, מלווה תמיד בתחושות כאב, עצב ואבל. לצד תחושות אלו יש צורך לנהל עניינים בירוקרטיים רבים וחשובים. אחד העניינים שחשוב לדאוג להם בקדימות האפשרית הוא נושא הירושה, החלוקה של הכסף והרכוש של המנוח שעוברת לאחר מותו אל קרוביו. במקרים שבהם המנוח ערך צוואה בטרם מותו, הסיפור הוא יחסית פשוט, אך יש לא מעט מקרים שצוואה כזו אינה קיימת, מה שהופך את התהליך למורכב מעט. במקרה כזה כדאי להכיר את המושג "צו ירושה" המסדיר את ענייני חלוקת הרכוש. במאמר זה נבין מהו צו ירושה, מי יכול להגיש בקשה לצו ירושה ואיך עושים זאת בפועל, מהי האפשרות להגשת צו ירושה אונליין ומה קורה במקרים של התנגדויות.

מה זה צו ירושה? 

צו ירושה הוא בעצם מסמך וצו משפטי (לרוב מטעם הרשם לענייני ירושה) שמטרתו היא הסדרת חלוקת העיזבון של אדם מנוח שלא הותיר אחריו צוואה או כאשר לצוואתו אין תוקף משפטי. כמו כן, במקרים בהם למנוח ישנה צוואה אך היא אינה מכסה את כל רכושו, ניתן להגיש בקשה לצו ירושה על הרכוש שנותר על מנת שיחולק בין היורשים החוקיים. בניגוד למה שרבים חושבים, צו ירושה אינו עוסק בפרטי חלוקת העיזבון המדויקים, אלא נועד אך ורק להצהיר מי הם היורשים של הנפטר על פי דין ואיזה חלק מהעיזבון כל אחד יקבל. צו הירושה הוא נגזרת של חוק הירושה משנת 1965 שמטרתו להסדיר את הנושא. החוק קובע שלושה עקרונות עיקריים לחלוקת עיזבון כאשר הסדר נקבע לפי קרבת היורשים למנוח – בני זוג, ילדים, הורים, סבים, צאצאים וקרובי משפחה נוספים. חשוב לכתוב צוואה משום שהדרך היחידה לממש רכוש ונכסים של אדם שהלך לעולמו ללא צוואה היא רק באמצעות הגשת בקשה לצו ירושה.

מי יכול להגיש בקשה לצו ירושה?

באופן עקרוני, את הבקשה לצו ירושה יכולים להגיש כל יורשי המנוח (דהיינו בת או בן הזוג, ילדים, הורים, צאצאים אחרים וקרובי משפחה נוספים) וכל מי שטוענים שהם כאלו. ברוב המקרים אפשר לראות שזהו אכן המצב, אך יש מקרים מסוימים שבהם בעלי עניין אחרים רשאים גם כן להגיש את הבקשה, למשל נושים שלהם המנוח היה חייב כסף או נושים של אחד היורשים הטבעיים.

הדרכים להגשת בקשה לצו ירושה

ניתן להגיש בקשה לצו ירושה כאשר מתמלאים שני תנאים: המנוח לא הותיר אחריו צוואה והמבקשים הם היורשים החוקיים או כאשר מדובר ביורש של יורש. ברוב המקרים נהוג להגיש בקשה לצו ירושה בלשכת הרשם לענייני ירושה המשויכת למקום מגוריו של המנוח. במקרים שבהם אין מחלוקת והיורשים מסכימים ביניהם, אפשר לחתום על תצהיר משותף המקנה זכות שיפוט בבית דין רבני ואז אפשר להגיש את הבקשה לאחד מבתי הדין הרבני במקום לרשם לענייני ירושה. שימו לב כי את הבקשה אפשר להגיש ידנית או באופן מקוון, אך בכל מקרה, כשמדובר בנושאים רגישים של ירושות וצוואות, ההמלצה החמה היא להיעזר בעורך דין מקצועי ומנוסה שיגיש את הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה בשבילנו. הצעד הזה יימנע טעויות מיותרות שיעכבו את התהליך ואף יקצרו אותו. כמו כן זהו הדבר החכם והנכון ביותר לעשות כאשר יש מחלוקות כאלו ואחרות בין יורשים.

אפשרות לצו ירושה מקוון

כאמור, את הבקשה לצו ירושה אפשר להגיש היום גם באופן מקוון דרך האתר הממשלתי. על מבקשי הבקשה להיות יורשים של נפטרים או יורשים של יורשים שנפטרו לאחר המורישים. לבקשה יש לצרף מספר לא מבוטל של מסמכים נדרשים לרבות בקשה לצו ירושה, תעודת פטירה של המנוח, אישור הודעה ליורשים מנוסח בהתאם לתקנות הירושה, תצהיר הסתלקות, אם רלוונטי, וטופס בקשה לרישום מקרקעין. לאחר מכן יש לשלם אגרה על הבקשה באופן מקוון, בבנק הדואר או בעמדות תשלום אוטומטיות. מכאן והלאה מתחיל תהליך נוסף וחשוב לשים לב שיש מסגרת ברורה שבה נדרשים לבצע את כלל הצעדים הללו. אפשר לראות שזהו תהליך בירוקרטי די רציני ולכן מומלץ בחום להיעזר תמיד בשירותים של עורך דין מנוסה או לכל הפחות להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים את הבקשה, כדי להימנע מטעויות שיכולות לעלות הרבה מאוד כסף.

התנגדות להוצאת צו ירושה

כאשר מוגשת בקשה לצו ירושה, הרשם לענייני ירושות מפרסם הודעה לציבור ומאפשר לציבור להגיש התנגדות בתוך 14 יום מיום פרסום ההודעה וכל עוד לא ניתן צו הירושה. כל אדם שהוא בעל עניין בירושה רשאי להגיש התנגדות. את התנגדות לצו ירושה ניתן להגיש אצל הרשם לענייני ירושה בסניף הרלוונטי ובאופן דומה להגשת הצו, אפשר לעשות זאת גם כן באופן מקוון. חשוב מאוד לציין כי יחד עם הגשת ההתנגדות, יש לצרף לבקשה גם אישור על תשלום אגרה, שגם אותה אפשר לשלם באופן מקוון או ישירות אצל הרשם. חשוב לציין כי על מגיש ההתנגדות חלה חובה להעביר העתק שלה לכל בעלי הדין. לאחר הגשת ההתנגדות מעביר הרשם את הטיפול לבית משפט לענייני משפחה, כשגם כאן יש אפשרות להעביר את המשך הטיפול לבית דין רבני. לאחר הדיונים האמורים תתקל הכרעה מחייבת, כאשר חשוב לשים לב שבית המשפט נוטה לפעול לרוב לפי רצונו של המנוח. על כן חשוב להגיש מסמכים רלוונטיים התומכים בבקשת ההתנגדות. גם (ואפילו בייחוד) במקרים הללו הכרחי לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הירושה, שינסח את ההתנגדות לצוואה ושילווה את התהליך מתחילתו ועד סופו.

בקשה לצו ירושה שעוברת לבירור בבית משפט

בבית המשפט הבקשה נידונה, ויש נטייה ברורה לחפש אחר רצונו של המנוח. על כן, חשוב מאוד לנסות ולצרף לבקשה כמה שיותר מסמכים תומכים המכילים נימוקים ברורים להתנגדות. נוסף לאלה, חשוב מאוד לזכור כי מדובר בתהליך לא קצר וצריך להתאזר בסבלנות. לעיתים חולפים כמה שנים עד לסגירת הבקשה וחלוקת הרכוש בין היורשים.

לסיכום 

במקרים שבהם מנוח לא מותיר אחריו צוואה, הצוואה לא כוללת את כל רכושו או שצוואתו ללא תוקף משפטי, הדרך היחידה לקבל את העיזבון שלו היא דרך הגשה של צו ירושה לרשם לענייני ירושה. התהליך יכול להיות ארוך ומבלבל (בעיקר אם יש מתנגדים), ועל כן ההמלצה החמה היא לפנות תמיד לעורך דין מוסמך ומנוסה שיגיש את הבקשה בשבילכם וילווה אתכם לכל אורך התהליך. בחברת עורכי דין ונוטריון מירי יעקב גביש, תוכלו גם אתם ליהנות מליווי צמוד ומקצועי, יחס אישי, קיצור תהליכים והרבה מאוד שקט נפשי. רוצים לדעת עוד? צרו קשר בהקדם לייעוץ ראשוני.