לפני תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ברוב המקרים השליטה העיקרית הייתה בידי בתי המשפט. כלומר, מינוי אפוטרופוס לאדם שחדל להיות כשיר וצלול מבחינה שכלית ומנטלית, היה נעשה על ידי בית המשפט. כיום יש לכל אדם את האפשרות לשלוט ולהחליט מראש איך ייראו חייו אם חס וחלילה הוא ילקה במחלה כלשהי שתיטול ממנו את כשירותו השכלית ו/או את צלילותו.
כיום ישנן שתי אפשרויות במקרה שאדם מאבד את כשירותו:
האחת, מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט לענייני משפחה. המינוי יכול לכלול אפוטרופוס על הגוף ו/או על הרכוש. ישנו גם תחום מינוי שלא שייך לענייני רכוש או בריאות, למשל: שינוי/התאמת מקום המגורים, דאגה לשעות הפנאי של החסוי.
אפשרות זו קיימת רק לאחר שבית המשפט השתכנע שהאדם שיש למנות לו אפוטרופוס, אכן זקוק לו ואכן אינו כשיר וצלול. מדובר בפרוצדורה מסורבלת, הדורשת הגשת מסמכים רבים, קבלת עמדתה של המדינה והסכמתם של בני המשפחה מדרגה ראשונה.
למשל, אם אחד הילדים מגיש בקשה להתמנות כאפוטרופוס של אביו והילדים האחרים מתנגדים למינוי, ההליך מתארך ובסופו של יום בית המשפט הוא זה שיכריע את מי מהילדים למנות ובאילו תנאים. ההליך יכול להתארך חודשים רבים ולהביא להוצאות כספיות משמעותיות לאותו אדם שמבקש להתמנות כאפוטרופוס, אדם שהוא לרוב בן משפחה של החסוי שמבקש לסייע לו ללא קבלת שכר.
יש גם לקחת בחשבון כי במהלך תקופת המינוי כאפוטרופוס על הרכוש יש צורך בהגשת פרטה לאפוטרופוס הכללי (גוף של המדינה), שכוללת דו"ח לגבי השימוש ברכוש של החסוי.
לרוב כשמגישים בקשה לבית המשפט, הצורך במינוי האפוטרופוס הוא דחוף – למשל: לטובת קבלת החלטות עבור טיפול רפואי או נפשי, לטובת ניהול כספי במקרה בו התעורר הצורך בטיפול סיעודי. כאשר המינוי תלוי בבית המשפט, לעיתים ההליך עלול להתארך חודשים רבים ואותו אדם שזקוק בדחיפות לאפוטרופוס שיטפל בענייניו הרפואיים ו/או הנפשיים, נפגע עד מאוד.
על-כן, כיום קיימת אפשרות נוספת, שמעניקה את מירב השליטה בידי כל אדם.
האפשרות השנייה, היא עריכת ייפוי כוח מתמשך. מדובר בחלופה לאפוטרופסות ולמעשה כלי לתכנון עתידי, במסגרתו הממנה מחליט מי ינהל עבורו את ענייניו כשלא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו ובאיזה אופן.
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי הסכמי שלא מערב את בית המשפט. כלי זה מהווה חלופה לאפוטרופסות. ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך לעניינים רפואיים בלבד. ניתן למנות אדם אחד לטיפול בעניינים הרפואיים ואדם אחר לטיפול בעניינים רכושיים או אישיים.
למעשה, כל אדם, בהיותו צלול וכשיר, יכול, למשל, למנות את אשתו לטפל בענייניו הרפואיים ואילו את ילדיו או את אחד מהם, לטפל בענייניו הכספיים ולהיפך.
ייפוי כוח רגיל פוקע כשאדם מאבד את כשירותו (לא מסוגל לקבל החלטות).
ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כשאדם אינו מסוגל לקבל החלטות על עצמו (כשכשירותו נפגעת).
ייפוי כוח מתמשך נערך רק ע"י עו"ד שעבר הכשרה מיוחדת והוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי. הוא בנוי על יחסי אמון, מבלי לערב את בית המשפט, ולמעשה המינוי הוא של אדם קרוב עליו סומכים. המינוי נכנס לתוקף רק שמתקיימים תנאים מאוד מסוימים ולא אוטומטית מיד לאחר עריכת ייפוי הכוח המתמשך.
ייתכן שאדם ימנה אפוטרופוס בייפוי הכוח המתמשך רק לסוג מסוים של עניינים ואז למעשה לגבי שאר העניינים, יהיה צורך במינוי דרך בית משפט.
היתרון העיקרי של ייפוי כוח מתמשך הוא שהממנה יכול לכלול בו הוראות מפורטות לגבי ניהול ענייניו החל מהיום בו הוא חס וחלילה מאבד את כשירותו. למשל: היכן יתגורר, מי יטפל בו, אילו מתנות יתנו בשמו לילדיו או לנכדיו, מה ייעשה ברכושו כל עוד הוא בחיים, הנחיות לגבי טיפול רפואי ועוד.
יתרון נוסף של ייפוי כוח מתמשך הוא העובדה שהוא נכנס לתוקף תוך פרק זמן קצר ביותר (לרוב תוך מספר ימים) והממנה, אותו אדם שערך את ייפוי הכוח, קובע את התנאים שבהם ייפוי הכוח ייכנס לתוקף (למשל החלטה של רופא המשפחה שלו שהוא אינו כשיר).
עוד יתרון חשוב של ייפוי כוח מתמשך –
כשאדם נפטר, גם במקרה שהשאיר אחריו צוואה, הבנקים והרשויות השונות מקפיאים את כל ענייניו ולא ניתן עוד לבצע פעולות בחשבונות הבנק של הנפטר, עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. אם אדם ערך ייפוי כוח מתמשך והוא נכנס לתוקף בהיותו בחיים, ההוראות בייפוי הכוח המתמשך יהיו בתוקף למשך 90 יום לאחר המוות. זה מאפשר למיופה הכוח לדאוג לסידורי לוויה למשל, מבלי שהבנק יקפיא את החשבון באופן מיידי.
מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לצוואה?
פעמים רבות עולה השאלה – "יש לי צוואה. מדוע אני צריך גם ייפוי כוח מתמשך?"
בצוואה אדם מצווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. המצווה מציין בצוואה למי הוא מוריש את רכושו. הצוואה נכנסת לתוקף רק לאחר המוות.
ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כשאדם עודו בחיים, במקרה בו הוא איבד את כשירותו ואינו מסוגל לקבל החלטות באופן צלול. ייפוי הכוח המתמשך פוקע 90 יום לאחר המוות, במידה שהופעל לפני המוות. לא ניתן לצוות בייפוי כוח מתמשך לגבי חלוקת הרכוש לאחר המוות.
"ייפוי כוח מתמשך הוא רק לאנשים ממש מבוגרים"
לצערינו המציאות מראה אחרת. ישנם מקרים בהם אנשים צעירים יחסית, לעיתים אף הורים לפעוטות, לוקים באופן פתאומי בשבץ מוחי או חס וחלילה נפגעים בתאונות דרכים ומאבדים את כשירותם השכלית לקבל החלטות. במדינתנו רוויית המלחמות, הפיגועים וה"מבצעים הצבאיים", ישנם אנשים הלוקים בנפשם כתוצאה מטראומה שחוו.
במיוחד במקרים של אנשים צעירים יחסית, הורים לילדים קטינים, ייפוי כוח מתמשך הוא הכרחי, על מנת שתהיה את האפשרות לממנה להנחות כיצד ידאגו לצרכי ילדיו מתוך רכושו, ואף להביע את דעתו לגבי אופן גידולם.
הדברים האמורים לעיל אינם תחליף לייעוץ משפטי. הם מובאים בכלליות בלבד ובתמציתיות ויש לקבל יעוץ משפטי ספציפי לפני כל פעולה ו/או טיפול שמבקש להסתמך על עניינים שעולים ממנה.
