הסגת גבול

לאדם מוקנית הגנה על הרכוש שלו, ואסור לאחר להסיג את גבולו שלא בהיתר. בעל מקרקעין יכול למנוע כניסה של אחרים לשטחו, וכניסה של אחרים חרף האיסור תיחשב להסגת גבול. מה נחשב להסגת גבול? אילו פעולות ניתן לנקוט כנגד מסיג גבול? מתי ניתן להגיש תביעה על הסגת גבול? בשאלות אלו ואחרות נדון במאמר זה.

הסגת גבול – הקדמה חשובה

לפני שנצלול אל דיני הסגת גבול על פרטיו וסעיפיו, חשוב להקדים הקדמה כללית. בכל מקרה בו נפגעתם מהסגת גבול, רצוי בהחלט ליצור קשר במהרה עם עורך דין מקרקעין. עורך הדין ינחה אתכם כיצד לפעול כנגד הסגת הגבול ומהי הדרך המשתלמת ביותר לטפל בה. כפי שנראה להלן, הדחיפות נובעת מכך שפעולות לא נכונות שלכם, עלולות לעלות לכם לאחר מכן ביוקר. כעת, משהבהרנו נקודה זו, נוכל להעמיק בדיני וכללי הסגת גבול.

ראשית, נעסוק בדיני סילוק מסיג הגבול. נבחן באילו מצבים ניתן יהיה לפנות את מסיג הגבול תוך שימוש בכוח ומתי עשיית דין עצמי שכזה תהיה אסורה. בשלב השני, נברר מהם התנאים להגשת תביעה במקרה של הסגת גבול, על פי פקודת הנזיקין.

סילוק מסיג הגבול

לאדם יש את הזכות להגן על המקרקעין שלו. מלומדי המשפט המשילו זאת לכלב שיש לו עצם, וזכותו להגן עליה פן ייקחו לו אותה. כך גם זכותו של בעל מקרקעין לשמור על רכושו ולמנוע מאחרים להסיג את גבולו. אולם החוק מגביל מאוד את היכולת לעשות דין עצמי במקרי הסגת גבול. סילוק פולשים או מניעת פלישה מלכתחילה, יתאפשרו אך ורק בהתאם לתנאי סעיפים 18 (א) ו-18(ב) לחוק המקרקעין.

סעיף 18 (א) לחוק המקרקעין

סעיף 18 (א) לחוק המקרקעין קובע בזו הלשון:

"המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין" (ס' 18(א) לחוק המקרקעין, 1969)

הסעיף מתיר, אם כן, לבעל מקרקעין "להשתמש בכוח במידה סבירה" כדי למנוע הסגת גבול בשטח שלו. נדגיש כי על השימוש בכוח להיות סביר. דרישת הסבירות מתחלקת לשתי דרישות משנה – נחיצות ומידתיות.

דרישת הנחיצות, משמעותה כי על המחזיק לבחון האם הפעלת הכוח אכן נחוצה בנסיבות העניין ולהימנע מהפעלת כוח שאינה נחוצה. כך, למשל, במקרה בו גנבים מנסים לפלוש לשטח שלכם ואתם מסלקים אותם, הכאת הגנבים לאחר שהסתלקו אינה נחוצה כדי למנוע את כניסתם למקרקעין.

לפי דרישת המידתיות, יש לשמור על יחס הגיוני וסביר בין עוצמת הפגיעה הצפויה מהסגת הגבול לבין עוצמת הפגיעה מהפעלת הכוח. כך, אם השכן שלכם עומד להסיג את גבול השטח שלכם ולטעת עץ אצלכם בחצר, לא תוכלו לירות עליו אף אם זו הפעולה היחידה שתמנע ממנו לעשות כן. במקרה שכזה, ניתן יהיה לטעון כי הירייה מקיימת את דרישת הנחיצות, שכן הפעולה נחוצה כדי למנוע את הפלישה, אך אין כל ספק כי היא לא עומדת בדרישת המידתיות.

על כל פנים, סעיף 18 (א) לחוק המקרקעין מתיר לבעלי מקרקעין למנוע פלישה לשטחם. כפי שנראה מיד, סעיף 18 (ב) מטפל במצבים בהם מסיג הגבול כבר פלש לשטח בעת האחרונה.

סעיף 18 (ב) לחוק המקרקעין

סעיף 18 (ב) מרחיב את זכות עשיית הדין העצמי, גם למצבים בהם מסיג הגבול כבר פלש לשטח שלכם. על פי סעיף זה:

"תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם. (סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, 1969)"

החוק מתיר כאמור לבעל המקרקעין לסלק את מסיג הגבול, אך מסייג היתר זה בתנאים הבאים:

1. מסיג הגבול תפס במקרקעין שלא כדין
2. הפלישה בוצעה ב-30 הימים האחרונים
3. השימוש בכוח יהיה סביר
4. הרשות לעשיית דין עצמי נתונה לבעל המקרקעין בלבד

בחלוף 30 יום, לא ניתן יהיה לסלק את מסיג הגבול. לא תוכלו להחליף את המפתח, למשל, לאחר 30 יום. ממועד זה ואילך תוכלו לפעול אך ורק באמצעות הגשת תביעה לסילוקו של מסיג הגבול. ככל שתעשו דין עצמי שלא בתנאי הסעיף, בית המשפט יוכל, בהתאם לסעיף 19 לחוק, להורות על השבת המקרקעין למחזיק אף אם ברור שהמקרקעין שייכים לכם ולא למסיג הגבול.

שוכר שלא משלם – מסיג גבול?

רבים שואלים האם שוכר שאינו משלם נחשב למסיג גבול, אשר ניתן לפנותו בהתאם לתנאי סעיף 18 המוזכר. התשובה שנתנה הפסיקה, ולאחריה המחוקק, לשאלה זו, הינה שלילית באופן נחרץ. גם אם השוכר מצוי היום בדירה שלא כדין, הרי שהוא נכנס אליה כדין. בשל כך, התנאי הראשון האמור, לפיו המסיג תפס בקרקע שלא כדין, אינו מתקיים ולא ניתן יהיה להפעיל כוח סביר כדי לסלק את השוכר מהנכס.

במקום זאת, יצר המחוקק מסלול תביעה מזורז לתביעות סילוק שוכרים. תוכלו להגיש תביעה לפינוי מושכר בהליך המזורז, ובתוך חודשיים עד שלושה לקבל החלטה המחייבת את יציאתם של השוכרים מהנכס שלכם. ככל שהם לא יעשו כן, לשכת הוצאה לפועל תוודא כי השוכרים מקיימים את פסק הדין שנתן בית המשפט.

הסגת גבול – תביעות נזיקין

הסגת גבול נחשבת לעוולה נזיקית. המשמעות היא שכשם שניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד אדם בעילת רשלנות, כך ניתן להגיש נגדו תביעה גם בעילת הסגת גבול. לעניין זה, סעיף 29 לפקודת הנזיקין מגדיר הסגת גבול באופן הבא:

"הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין (ס' 29 פקודת הנזיקין, נוסח חדש)".

כפי שניתן לראות, מדובר בהגדרה מרחיבה למדי. על פי הגדרה זו, ניתן יהיה להכיר בהסגת גבול אף במקרים בהם לא בוצעה כל פלישה פיזית לשטח שלכם. אולם המשך הסעיף, מסייג במידה משמעותית מאוד את ההגדרה המרחיבה. על פי הסיפא של הסעיף, ניתן יהיה להגיש תביעה כנגד הסגת גבול רק במקרים בהם הסגת הגבול הסבה נזק.

על כן, אם השכן שלכם הפריע לכם לישון או נכנס לגינה שלכם כדי לקחת דבר מה שנפל לו, לא תוכלו להגיש נגדו תביעה על הסגת גבול. זאת, על אף שהוא הסיג את גבולכם. לעומת זאת, אם אותו שכן שתל עץ בחצר שלכם ובכך מנע מכם את היכולת לנצל את המקרקעין שלכם, בנה בנייה הדורשת הריסה, אך כל דבר אחר המסב נזק לבעל המקרקעין, הרי שניתן ואף רצוי יהיה להגיש תביעה בגין הסגת גבול.

סיכום

לסיכום, הסגת גבול הינה עוולה אזרחית, במסגרתה אדם פולש לשטח לא לו. במקרים בהם ניסיון הפלישה מתבצע אל נגד עיניו של הבעלים, או ב-30 הימים האחרונים, הרי שבעל הקרקע יוכל להפעיל כוח סביר כנגד מסיג גבולו. נזכיר כי דרישת הסבירות כוללת דרישה כפולה לנחיצות ולמידתיות.

זאת ועוד, מעצם היותה עוולה אזרחית, ניתן להגיש תביעה נזיקית כנגד מסיג הגבול. סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע כי הסגת גבול הינה עוולה נזיקית מוכרת, אולם מתנה את היכולת להגיש תביעה לבית המשפט בעילה זו בכך שהסגת הגבול גרמה לבעל הבית נזק ממשי.

נפגעתם מהסגת גבול? חוששים להיפגע מכזו? פנו אל עו"ד מידי יעקב גביש אשר תטפל עבורכם במקרים אלו. עורכת דין יעקב גביש הינה עו"ד ותיקה ומנוסה בדיני מקרקעין בכלל ובהסגת גבול בפרט. צרו קשר עם צוות המשרד, והצטרפו לשורה ארוכה של לקוחות מרוצים בתחום.